+ הוספת הודעה חדשה לפורום

@ שלח אלי עותק מכל הודעה חדשה בפורום זה

ניתן לבטל זאת בכל עת:

שלח

• תשובון לשאלון עשו תשו / מיה משה.  09/12

לפתיחת הקובץ לחץ כאן

 

הוספת תגובה להודעה זו

• העיונים, עם תשובות והארות / מ. מיה.  04/12

למי שלא היה ולמי שהיה ורוצה להזכר. וגם קצת תוספות. כל הערה נוספת תתקבל בברכה. בדברי תורה אפשר בשם ובמלכות ואפשר גם בעילום שם.

לפתיחת הקובץ לחץ כאן

 

הוספת תגובה להודעה זו

• אולי "המקרא המפרש את עצמו" מתאים יותר לפסוקים הבאים / ישי עופרן.  16/11

בגליון הביא פרלמן גם דוגמאות לפסוקים בהם ההפסקה מגיעה רק אחרי השלמת שתי השאלות

הפסוקים שהביא לדוגמה הם:

בראשית ד' ו' "וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ"

בראשית ל"א ל"ו "וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי"

האם אלו לא מתאימים יותר כחזרה המפרשת את עצמה?

 

הוספת תגובה להודעה זו
• התופעה רחבה עד מאוד ויש לה סיבות שונות / משה מיה.  17/11

ומוטיבציות שונות של ה"פרשן הפנימי"

במקרים שהבאתי בהחלט יכוים להתפרש כחזרה עם תוספת אבל אי אפשר להתעלם מהאפשרות הזאת - וזאת כיון שהתופעה הרבה יותר רחבה ממה שחושבים

להלן אני מצרף כמה מן המוטיווציות הבסיסיות של הפרשנים כפי שהבאתי פעם לתלמידי בעקבות א. קריב:

המקרא מפרש את עצמו

1. הכרות:

מצאנו בתורה כמה באורים מפורשים לשמות גיאוגרפיים עתיקים:

בלע היא צוער

עמק השידים הוא ים המלח

עין משפט היא קדש

עמק שוה הוא עמק המלך (בראשית י"ד)

כאן הפרשנות ברורה לגמרי ואינה צריכה לראיה.

אבל, אברהם קריב טוען :

"כמעט אין לך ניב עתיק או ניב בודד במקרא ניב נמלץ או כפול משמעות שאין באורו בצידו" ("המקרא מפרש את עצמו")

" לפסוקי התנ"ך יש לואי של באורים בתוכם גופא - - -

רשאים אנו לקבוע כלל כולל, דו אנפין: בכל מקום שאנו נתקלים במקרא (חוץ מספר איוב) בניב שאינו נהיר לנו יש לבקש את באורו בצידו, וברוב המקרים נימצאנו !

2. בפרשנות המסורתית

כבר פרשנים קדומים שמו לב לתופעה זו .

2.1 על "אהיה אשר אהיה" מפרש אבן עזרא: "אהיה פרושו אשר אהיה"

2.2 "והנה הנגע בקירות הבית שקערורות ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מן הקיר " (ויקרא יד לז)

רש"י: שקערורות = שוקעות במראיהן

שפתי חכמים: וקשה בעיני מאוד, שאם כן מה זה שכתב אחרי זה "ומראיהן שפל מן הקיר" ? ושמא י"ל שהכתוב מפרש בעצמו מהו לשון שקערורית"

2.3

"שמות כ"ח ג "ואתה תדבר אל-כל-חכמי-לב אשר מלאתיו רוח חכמה"

אומר המלבי"ם: "אשר מלאתיו רוח חכמה הוא פירוש של חכם לב ומפרש מי שרוח חכמה ממלאים את ליבו ולא נמצא בליבו מקום לתאוה וליצר ולמחשבות מתנגדות אל החכמה.

להלן כמה דוגמאות

א. באורי מילים סתומות או נדירות

1. וירק את חניכיו [ילידי ביתו] (בראשית יד יד)

2. ויפצל בהן פצלות [מחשוף הלבן אשר על המקלות] (שם ל לז)

3. צנומות [דקות] (שם מא כג)

4. וספרת לך שבע שבתות שנים [שבע שנים שבע פעמים] (ויקרא כה ח)

המושג "שבתות שנים" בא רק פה בלבד ונתבאר.

ב. ניבים נימלצים או מושאלים שהבאור מפשטם

1. אם מחוט ועד שרוך נעל [ואם אקח מכל אשר לך] (בר' יד כג)

לשון השבועה של אברהם היא "אם מחוט ועד שרוך נעל" ופרושו של דבר הוא "אם אקח מכל אשר לך"

2. זקן ביתו [המושל בכל אשר לו] (שם כד ב)

ג. בטויים כפולי משמעות מבוארים כדיוקם

1. ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם (בראשית מ"ח ו')

המילה מולדת היא רבת הוראות "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" / מולדת בית ומולדת חוץ ועוד. כאן ענינה אחר כדבר הכתוב.

2. כפתורים [היוצאים מכפתור] (דברים ב כג)

שלא נטעה לחשוב כי מדובר ביושבי כפתור כמו פלישתים יושבי פלשת וכד'

2. השקיפה ממעון קדשך [מן השמים] (שם כו טו)

שלא נפרש: מבית ה' - המקדש או המשכן.

3. הוציאי האנשים הבאים אליך [אשר באו לביתך] (יהושע ב ג)

הדברים האמורים אל רחב עשויים להתפרש שלא בדרך צניעות ונתבארה הכוונה האמיתית.

ד. חלופי באורים לפי הענין

קדם:

למילה קדם שלוש הוראות: ארץ מסויימת (ארץ קדם) ; צד מזרח ; העבר הקדום.

ולפיכך על הרוב יבואר ענינה למנוע כל טעות:

1. וישלחם...קדמה [אל ארץ הקדם] (ברא' כה ו)

2. לפאת קדמה [מזרחה] (שמות כז יג ועוד)

3. ושב משריד קדמה [מזרח השמש] (יהו' יט יב)

4. ומוצאותיו מקדם [מימי עולם] (מיכה ה א)

בפתע

פעמים רבות הצרוף "בפתע פתאום מטעים את הפתאומיות ביתר שאת אולם פעמים אחרות המטרה שונה שכן המילה "בפתע" שתי משמעויות לה: 1. דבר שנתרחש בלי שציפו לו 2. דבר שנעשה בלא מתכוון. ולכן:

1. וכי ימות עליו מת בפתע [פתאום] וטימא ראש ניזרו (במדבר ו ט)

2. ואם בפתע [בלא איבה] הדפו (שם לה כב)

בעקבות א' קריב, שבעת עמודי התנ"ך תל אביב תשל"א עמ' 239 ואילך

 

הוספת תגובה להודעה זו

• תשובות - לדעתי / מנחם נהיר.  29/01

אלו התשובות, לדעתי

1. 4 הפסוקים מדברים בנושא "הגינות" או "יושר במשפט"

2. הקושי - "אביונך"? האביון שלך? והתשובה של אבן עזרא - ישנם דוגמאות למשפטים בהם חסר שם האדם אליו מדברים. אצלינו - הדיין. בדברים - הכהן

3. נקי - באמת לא עשה את הדברים. צדיק - כן עשה, אולם הוצדק (בטעות) בבית הדין

4. לא אצדיק רשע - לכאורה - בודאי. איך אפשר להצדיק רשע. תשובת רש"י: אם הוא רשע שהוצדק בטעות בבית הדין (ראה תשובה קודמת) אצלי הוא לא יצא נקי. אתה עשה את שלך ואל תדאג לתוצאה. הדיינים מרוצים מפירוש זה

תשובת קסוטו: הפוכה - אתה מצדיק רשע !? הזהר ממני. הדיינים - מפחדים מפירוש זה.

5. וגר לא תלחץ - נחי עין - האות האחרונה בפועל הייתה "ע" והיא חסירה. אם כן גר - מלשון "גרע" הוחסר, הורד, יצא. מתאים דווקא לאבן עזרא...?

רד"ק - גר מלשון מתגורר. כרגע הוא איתנו - נטפל בו כאחד מאיתנו

אבן עזרא: גר מלשון חסר. יצא מעמו ומארצו. רחם עליו כי אין לו משפחה

בויקרא: לג וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם--לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ. לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם

משמעות גר - נראה כמו "חסר". ולכן מופיע "... גר הגר איתכם". אם המשמעות הייתה מתגורר - אין צורך לומר גר הגר איתכם.

 

הוספת תגובה להודעה זו
• תשובה - שקיבלתי מישי עופרן / מנחם נהיר.  01/02

למיטב הבנתי נכי עין הינו שם כללי לפעלים בהם נופלת האות האמצעית של הפועל (עין היא האמצעית בשרש פעל) ולכן לאו דווקא מדובר בעין. נראה לי כי אבן עזרא גוזר את המילה גר מהשורש גור ולא מהשורש גרע.

מסכים. תודה על התשובה

- מנחם.

 

הוספת תגובה להודעה זו